מתכננת ניתוח הגדלת חזה? בואי לשמוע מנשים לאחר ניתוח איך היו עושות זאת אחרת

ניתוחים פלסטיים הם אמנות יותר ממדע. ולאמנות, בשונה ממדע, אין מתכון מדויק. יש דברים שאפילו הרופאים המוכשרים ביותר לא יכולים להבטיח, ויש דברים שהמטופלות הכי מודעות שיש לא מוכנות אליהם. יש כל כך הרבה נעלמים בתוך הסיפור הזה. האם תאהבי את גודל השדיים החדש שלך כשאת לובשת את השמלה האהובה עלייך? איך הפטמות ייראו? האם התחושה תהיה נעימה או שכבדה?
אין דרך לצפות את העתיד, במיוחד בתחום ניתוחי כזה. עם זאת, להביט לאחור תמיד אפשר.
פגשנו 7 נשים שעשו הגדלת חזה, ושאלנו אותן מה היו עושות אחרת.

“הייתי הולכת על שתלים גדולים יותר”

“יש לי מסקנה מאוד ברורה מהניתוח שלי” משתפת נועה ” אם את מתלבטת בין שני גדלים, תמיד תלכי על השתל היותר גדול. חזרתי לרופא שלי שנתיים אחרי הגדלת החזה הראשונה שלי כי הצטערתי שהגדלתי את השדיים ממש במעט” ויש לה עוד מסר:”חוץ מזה, הלוואי שהייתי מבקשת מהמנתח שלי להקפיד יותר לא לפגוע בעטרה, כי הניתוח השני שלי השאיר אותי עם צלקת לבנה באמצע הפטמה. הלכתי אחר כך למקעקע שעבר לי עליה בצבע גוף. אבל עדיין אני אוכלת את עצמי שלא הסברתי לו יותר טוב.” -נועה 30

“הייתי מבקשת מראה יותר טבעי”

טל, מספרת שבדיעבד הייתה משנה את הצורה של השתלת החזה. “הייתי בשנות העשרים שלי כשהתנתחתי, הלכתי אז הרבה עם מחשופים, ואהבתי שהשתלים שלי יושבים גבוה. כיום הסגנון שלי קצת שמרני, והמראה העגול והגבוה שלהם מפריע לי. זה ברור שהם מזויפים. אם הייתי הולכת אחורה הייתי רוצה שתלים בצורת דמעה, וממוקמים טבעי יותר. לא תמיד את חושבת כמה שנים קדימה וחבל” – טל, 43

“הייתי עושה הרמת חזה”

“אחרי שלושה עשורים עם שתלי חזה הוצאתי את השתלים שלי” מספרת לנו אנה, “הם כבר לא נראו כמו שהם היו פעם, והעדפתי לבצע העברת שומן לשדיים שלי במקומם. היה לי מאוד חשוב שלאחר הניתוח להוצאת השתלים הפטמות שלי לא יצביעו כלפי מטה. ידעתי שיש אופציחה לביצוע הרמת חזה לאחר הוצאת השתלים, אבל לא ידעתי אם אני זקוקה לזה. דיברתי עם הרופאה, והיא אמרה שתעריך את המצב בזמן הניתוח. בסופו של דבר, כשהתעוררתי, היא אמרה לי שהיא עשתה הרמה פנימית, כדי למנוע צלקות. לא ברור לי מהי הרמה פנימית, אבל אני לא מרוצה מהצורה והזווית של הפטמות שלי, והלוואי והיא הייתה עושה לי הרמת חזה מסורתית. לא היה אכפת לי להישאר עם יותר צלקות, רציתי מיקום טוב יותר של הפטמות”. -אנה 69

“הייתי מכניסה את השתלים שלי מעל השריר”

“עשיתי הגדלת חזה כשזה עוד לא היה כל כך נפוץ הרופא שלי אמר לי שהם יונחו מתחת לשריר, ואפילו לא חשבתי לפקפק בזה, לא היה לי מספיק ידע. זו הייתה הדרך היחידה שהוא עשה את זה, אבל אני אני חושבת שזה פחות נפוץ עכשיו. ההחלמה הייתה בלתי נסבלת – כאבים מאוד קשים. אני לא חושבת שזה היה כל כך גרוע אם השתלים שלי היו מעל השריר. עכשיו הכל בסדר, ואני גם יודעת שלהשתלה מתחת לשריר יש יתרונות, אבל אני עדיין זוכרת את השבוע הראשון שבו כאב לי באופן קיצוני”. – טלי, 40

“לא הייתי עושה את זה”

רותם, שעשתה הגדלת חזה לפני 8 שנים, דיברה איתנו על BII, ‘מחלת שתלי החזה’.
“עשיתי הגדלת חזה ב2014 , והייתי מאוד מרוצה מהמראה שלו במשך כשנה, ואז, בשלב מסויים התחלתי לחוות חוסר תחושה ועקצוצים בשד השמאלי באופן די קבוע. לא ידעתי מה זה BII בזמנו, או לחבר בין זה לבין מה שאני מרגישה. והתחושה הייתה שהשדיים שלי ממש כבדים, למרות שלא הגדלתי אותם בהרבה- הייתי G65. היה לי קשה להתאמן, היציבה שלי נהייתה ממש גרועה, וסבלתי מאוד. בסופו של דבר הוצאתי את השתלים שלי ארבע שנים מאוחר יותר ואני שמחה על זה. במבט לאחור לא הייתי עושה את זה. במקרה שלי זה היה בזבוז עצום של כסף וזמן התאוששות”. -רותם, בת 33

“הייתי מקבלת חוות דעת שנייה”

“בסך הכל, אני מרוצה מהתוצאות שלי, אבל בדיעבד, הייתי מקבל חוות דעת שנייה. השדיים הטבעיים שלי לא היו באותה צורה וגודל, בגלל חוסר איזון הורמונלי. אז הרופא שלי עשה להם שחזור, כדי להחזיר אותם לצורה זהה. זו הייתה סוג של החלטה של הרגע האחרון, לא חשבתי על זה עד הסוף וסמכתי עליו. מה שכן, לא הייתי מודעת עד כמה תהצלקת תהיה משמעותית. יש לי עכשיו צלקת לאורך החזה, עד הפטמה כמו T, ומסביב לפטמה. אז הלוואי שהייתי מתייעצת עם עוד רופאים. אני בטוחה שהייתה דרך להימנע מזה” – דורית 40

“הלוואי שהייתי מקשיבה להנחיות אחרי הניתוח”

“הלוואי שהייתי מקשיבה למנתח שלי, שהבהיר לי לא לחזור מוקדם מידי לעשות ספורט אחרי הניתוח. חשבתי שזה יהיה ‘בקטנה’ אם אני אלך לשיעור יוגה, ובאמת זמן קצר אחרי הניתוח חזרתי להתאמן. מה שקרה זה שהלחץ על שרירי החזה גרם להתכווצות קפסולרית- מצב שנוצר לחץ סביב השתלים בחזה, ובסופו של דבר יכול לגרום לכאבים לעיוות בשד.במקרה שלי היה לי מזל, טיפלנו בזה בזמן וזה נעלם תוך שבוע. אבל עדיין, היה טיפשי מצידי לחשוב שאפשר לחזור לפעילות גופנית” -רומי 28